ישנו חוזה בלתי נראה בינכם לבין הקורא שלכם. הוא מוכן להשקיע את הזמן והכסף כדי לקרוא את הספר שלכם ואתם צריכים לספק לו עולם דמיוני שירגיש לו אמיתי ויסחוף אותו פנימה עמוק לתוכו. הוא אמור להשאב לתוך העולם שלכם עד שימצא את עצמו הרחק בצד השני, בגדה השנייה של הספר שלכם, מרוצה ועם תחושה שהזמן והכסף שהושקע – היה שווה את זה.
מה פוגם בתהליך? האמת שכל דבר יכול לפגום בחוויה הזאת של הקורא. כל פיפס, כל טעות קטנה, כל האטה מוגזמת בקצב של הספר – יכולים לגרום לקורא שלכם להתעורר מה"חלום הספרותי" או ההיפנוט הספרותי שבתוכו הוא שרוי. ולכן צריך לשים לב שכל חלק מהספר יתאים לחלקים האחרים. לשים לב שלא יהיו קפיצות לא סבירות בעלילה או דילוגים לא הגיוניים. לבדוק שוב ושוב שהדמויות שלכם אמינות ושהמוטיבציה שלהן לעשות פעולה כלשהיא נשמעת הגיונית.
חוקיות בעולם הספרותי שלנו היא קריטית. יש כאלו שחושבים שאם הם כותבים ספר מדע בדיוני או ספר פנטזיה – הם יכולים לשכוח מחוקיות אבל האמת היא להפך! ככל שהעולם שאתם יוצרים רחוק יותר מהעולם שאליו אנחנו רגילים – תצטרכו עוד יותר להקפיד שהחוקיות של העולם תהיה קשיחה וברורה לקורא. כמובן שאתם לא צריכים בתחילת הספר לצרף ספר חוקים לעולם (למרות שהרעיון מעניין בפני עצמו) אבל דרך אינטראקציה של הדמויות, הדיאלוגים ותיאורים – הקורא אמור להבין את חוקיות העולם ואתם חייבים לשמור על האחידות שלה. זהו אחד הדברים שממש הורס ספרים – הסופר כותב משהו בהתחלה שעובד לפי חוק מסויים ואז מתעלם מאותו החוק במהלך הספר.
כמובן שחוץ מהחוקים – גם כל הפרטים האחרים לגבי העולם והדמויות חייבים להשאר תקפים לאורך כל הספר. אי אפשר שהדמות תהיה גבוהה וממושקפת בתחילת הספר ואז נמוכה וחסרת משקפיים בסופו. נשמע מופרך? אולי קצת הגזמתי אבל בטח תבינו את הרעיון. לפעמים הסופר לא זוכר שהוא תיאר מקום מסויים בצורה כזאת ולאחר מכן מתאר את אותו המקום בצורה אחרת.